עקרונות החוק בגירושין
הליך הגישור אינו מחויב לדבוק בחוק ויש באפשרות הזוג להגיע לכל הסכם אשר ימצאו לנכון בנוגע לכל הנושאים הנ"ל. הכלל החשוב ביותר הוא דאגה לצורכיהם של הקטינים במשפחה.
יחד עם זאת, לעיתים ניעזר בהגדרות החוק על מנת לפתור מחלוקות בין בני הזוג.
מה אומר החוק?
מזונות קטינים:
מזונות קטינים נקבעים על פי ההלכה הן בית הדין הרבני והן בבית המשפט.
אם כך, מה אומרת ההלכה?
בהלכה מכירים שני מקורות חיוב:
- חיוב מוחלט. אין פטור ממנו גם אם אין לאב את הכסף הדרוש. חיוב מוחלט מתייחס לצרכים בסיסיים.על פי ההלכה הצרכים ההכרחיים חלים על האב בלבד.
- חיוב מדיני צדקה. המשמעות היא שיש בידיי האב מספיק בכדי לקיים עצמו ונישאר לו עודף. כל הוצאה שמעבר לצרכים הכרחיים נחשב לדין צדקה ויחול על הב והאם על פי יכולתם.
מהם צרכים בסיסיים?
ההלכה קובעת כי צרכים בסיסיים הינם צרכים השווים לעשיר ולעני
- מדור
- חינוך
- רפואה
- מזון
- ביגוד והנעלה
- דמי טיפול ילדים רכים בשנים
קנה מידה לסכום בסיסי לילד אחד הינו מינימום של 1,200 ₪, לא כולל מדור.
אחזקת/משמורת ילדים:
בדרך-כלל נקבעת המשמורת על ילדים שהוריהם נפרדים אצל אחד ההורים. 'החזקה משותפת' אפשרית, אך נדירה יחסית ודורשת שיתוף פעולה רב בין ההורים. בילדים מתחת לגיל 6 נוהגת 'חזקת הגיל הרך' לפיה עדיף לילדים צעירים להישאר אצל אמם, אלא אם יוכח אחרת. השיקול המרכזי המנחה את הפסיקה הוא טובת הילד, בהתחשב גם ברצון ההורים, במסוגלותם ההורית, ביכולתם להעניק לילד את צרכיו ובשאלה מי היה עד כה המטפל העיקרי. בגילאים מבוגרים יותר נשאלים הילדים לדעתם. לעתים מעורב בהחלטה פקיד סעד הכותב 'תסקיר' עם חוות דעתו בעניין טובת הילד. בנושא חינוך הילדים קובעת גם דעתו של ההורה שאינו בעל המשמורת.
הסדרי ראיית ילדים:
הסדרי ראיה ('זכויות ביקור') נקבעים לגבי ההורה שהילדים אינם בחזקתו, על-מנת לאפשר לו לשמור על קשר עם ילדיו. מבעל המשמורת נדרש לאפשר ולעודד קשר זה למען רווחת הילד. ההסדר יכול להיקבע על-ידי ההורים עצמם ויכול להיקבע על-ידי בית המשפט או בית הדין. מקובל כי ילדים צעירים שוהים אצל ההורה שאינם גרים בביתו בכל סופשבוע שני ובמחצית מן החגים וכן באמצע כל שבוע פעם או פעמיים, והכול בכפוף לרצון הילד וההורים ולמרחק הגיאוגרפי ביניהם. הורים יכולים להסכים ביניהם גם על הסדר גמיש. אם אחד ההורים מפר את כללי ההסדר, ניתן לכפות את פסק הדין באמצעות המשטרה או בית המשפט. את ההסדרים ניתן לשנות באמצעות פניה לערכאה השיפוטית בה נקבעו הכללים, כל אימת שחל שינוי מהותי בנסיבות. הורה לא יוכל להעתיק את מקום מגוריו של ילד שבאחזקתו לארץ אחרת ואם יעשה כן, הילד ייחשב כחטוף ויוחזר על-פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991.
מדור:
תשלום מדור יכול לבוא בצורות שונות:
- תשלום שכ"ד לאם על פי הדרוג הבא: ילד אחד 30%, ילד שני 40% ילד שלישי 50%
- האם מקבלת את הדירה המשותפת למגורים
- הדירה המשותפת נמכרת וערכה מספיק לאם לרכוש דירה חלופית לה ולילדים.
- האב מעמיד לרשות האישה דירה בה תתגורר האישה עם הילדים עד שהילד הקטן מגיע לגיל 18
- כאשר הבעל משתתף בתשלום המשכנתא, יחשב הדבר כתשלום מדור.
- במקרה בו קונה האישה את חלקו של הבעל בדירה המשותפת הגבר לא יידרש שלם מדור מאחר ולאישה יש בית משלה והיא יכולה לספק להם את המדור.
הוצאות אחזקת מדור: חשמל, מים, מיסים וכו'.
תשלום הוצאות מדור יכול להיחשב בצרכים בסיסיים או בצרכים מדיני צדקה
***הכלל הוא שמזונות ילדים נקבעים על פי צרכיהם ולא על פי עושרו של האב. אך בפועל כושר השתכרותו של האב והיותו בעל כושר השתכרות משפיעים על גובה המזונות ההכרחיים. לפיכך בפועל בתי המשפט מרחיבים את הצרכים ההכרחיים במקרה שמדובר באב "עשיר" ומצמצמים אותם כשמדובר באב "עני" ולמעשה הצרכים ההכרחיים משתנים ממקרה למקרה על פי נסיבותיו. יודגש כי היות האב בעל רכוש גם הוא מהווה קריטריון לקביעת גובה מזונות הקטין.
חלוקת רכוש – איזון משאבים
החוק עושה הבחנה בין בני זוג שהתחתנו לפני 1/1/74 לבין בני זוג שהתחתנו אחרי.
לעינינו לא ניכנס להבחנה מאחר והיא מעט מורכבת ופחות קריטית לתהליך הגירושין בגישור.
איזון המשאבים יכלול את כל הנכסים והחובות של בני הזוג שנצברו במהלך תקופת הנישואים. למעט מתנות וירושות. כמו כן, פיצויים על נזקי גוף אינם נכנסים לחישוב.
אם אחד מבני הזוג עצמאי ומנהל עסק, העסק הינו רכוש משותף, על כל הזכויות והחובות שבו. כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בעת חלוקת רכוש בין בני הזוג בחלקים שווים. כל רכוש אחר, שמקורו לפני הנישואין ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה, שייך לבן הזוג אשר הביאו, או קיבל אותו, אלא אם הוסכם אחרת.
הגדרת רכוש כוללת, בין היתר, נכסי מקרקעין, מיטלטלין, מניות, קופות גמל, חסכונות, זכויות פנסיוניות, נכסים עסקיים, מוניטין עסקי וכל זכות בעלת ערך כלכלי שנצברה במהלך הנישואין
במסגרת ובמקביל לתהליך הגישור מומלץ לשני בני הזוג לקבל ייעוץ משפטי לגבי זכויותיהם וחובותיהם.
מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.